הקנאביס הוא צמח שאותו ניתן לצרוך באמצעות עישון, אכילה ובימינו גם במריחה על פני העור. במשך אלפי שנים נעשה שימוש בצמח זה ברפואה המסורתית בשלל ארצות ברחבי העולם עבור שיכוך כאבים, כאשר במקרים רבים מטרתו הייתה להקל על הכאבים של צירי הלידה ביולדות. כמו כן, צמח זה שימש כך לריפוי של מחלות עיכול נפוצות.
חולים הסובלים מתסמינים של בעיות במערכת העיכול, אשר התנסו בצריכת הצמח באופן רצוף, נהנו מהקלה של תסמינים כמו כאבי בטן, שלשולים, צרבות, בחילות והקאות. הקנאביס גם מסייע בהשמדה של מיקרו-אורגניזמים כמו טפילי מעיים, ובאמצעות זו הוא מסייע בשיפור איכות חייהם של המשתמשים.
בעוד שהסיבות המרכזיות לשימוש בצמח הקנאביס היו טיפול בכאבים, בחילות, צרבות, הקאות ואובדן תיאבון, לאחרונה התגלה כי יש לו גם את היכולת לשפר את מצב הרוח. כאשר בוחנים את תופעות הלוואי של השימוש בקנאביס, ניתן לראות כי מדובר בתופעות לוואי זניחות, בהשוואה לתופעות הלוואי הנגרמות בשל צריכת תרופות קונבנציונליות.
תוכן עניינים
גילוי ה- CBD
במשך אלפי שנים הידע אודות הצמח עבר מפה לאוזן, כאשר רק בשנת 1939 הכימאי האמריקאי רוג'ר אדמס בודד לראשונת את מולקולת ה-CBD משאר מרכיבי הצמח, במסגרת פרויקט חקר המריחואנה. כך החל המחקר המודרני של הקנאביס.
בתחילה, עם הבידוד הראשוני של ה-CBD במעבדה, השערת המדענים הייתה כי הקנבידיאול הזה הוא בעל השפעה זניחה מאוד על גוף האדם. במהלך אותם שנים ההשפעה הפסיכו-אקטיבית של הצמח הפכה למבוקשת יותר לצריכה אישית ולמחקר, דווקא בגלל שגידול ההמפ באופן מסחרי וצריכת המריחואנה הוצאו מחוץ לחוק בארצות הברית. לכן, באותן שנים עסק המחקר בקנאביס במולקולת ה-THC, אשר זוהתה, בודדה וסונתזה בידי פרופסור רפאל משולם ופרופסור יחיאל גאוני, באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1964.
כחצי מאה לאחר מכן, בשנות התשעים, צוות מחקר בראשותו של פרופסור משולם גילו את קיומה של המערכת האנדו-קנבינואידית בגוף האדם. מערכת זו מורכבת מליגנדים, אגוניסטים מעוררים או אנטגוניסטים מדכאים. תגלית זו הביאה לשינו גדול בתפיסת השימוש בקנאביס.
עד היום נמצאו 125 פיטוקנבינואידים שונים בצמח הקנאביס שהם טרפנו-פנולים נדירים בטבע, כ-200 טרפנים וטרפנואידים, עשרות פלבונואידים ומאות חומרים נוספים אשר טרם נחקרו. הפיטוקנבינואידים הם הידרופובים, על כן הם מסיסים בשמן וניתן למצות אותם מתפרחות הקנאביס באמצעות ממס קוטבי.
מכלל 125 הפיטוקנבינואידים ישנם שלושה אשר נחקרו לעומק, אלו הם הפיטוקנבינואידים הנפוצים ביותר בצמח – הטטרהידרוקנבינול (THC), קנבידיאול (CBD), קנבינול (CBN). ל-THC, המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח יוצר השפעות פסיכולוגיות חזקות על האדם, כגון אופוריה, שינויים בתפישה החושית, ירידה בתפקוד המוטורי ופגיעה בזיכרון לטווח קצר. לכן, בשנים האחרונות המחקר אודות הצמח התמקד בעיקר בקניבידיאול שאינו משכר ותפקידו במערכת האנדוקנבינואידית.
לפיטוקנבינואידים יש מנגנוני פעולה יחודיים
המערכת האנדו-קנבינואידית היא מערכת עצבית הקיימת בבעלי חיים שונים, לרבות ביונקים. מערכת זו מחברת בין קנבינואידים המופרשים באופן טבעי בגוף לבין קולטנים הנמצאים במערכת העצבים ובמערכת החיסון בעיקר.
כדי להבין את הייחודיות של ה-CBD יש להכיר תחילה את סוגי הקנבינואידים הקיימים:
- פיטוקנבינואידים – קנבינואידים המצויים בצמח עצמו.
- קנבינואידים סינתטיים – קנבינואידים מעשה ידי אדם הנקשרים לחלבוני המטרה, כאשר לחלקם ישנו דמיון מולקולרי לפיטוקנבינואידים טבעיים ולחלקם לא.
- אנדוקנבינואידים – קנבינואידים הנוצרים בגוף. אלו הן חומצות שומן אשר הידועות מביניהן הן האנאנדמיד והאנדוקנבינואיד AG-2.
מהו מנגנון הפעולה של הקנבינואידים?
המערכת האנדוקנבינואידית מורכבת מהשליחים העצביים אנאנדמיד ו-AG-2, מהקולטנים שלהם, מהליגנדים ומהאנזימים אשר מפרקים אותם ומחלבונים נשאים אשר מעביר אותם אל תוך התאים. עד היום זוהו במחקרים שני קולטנים קנבינואידים. הראשון הוא ה-CB1 אשר נמצא במוח ובמערכת העצבים המרכזית, והשני הוא ה-CB2 אשר נמצא בתאי מערכת החיסון ובמערכת העצבים הפריפריאלית. מנגנון הפעולה הקנבינואידים נחשב לנדיר בטבע משום שהוא הפוך למנגנון הפעולה של שאר השליחים העצביים. מנגנון זה נקרא או הופכי (RETROGRADE SIGNALING).
האנדוקנבינואיד מיוצר בתא עצבי פוסט-סינפטי והקולטן התואם לו נמצא בתא עצב פרה-סינפטי. במפגש עם תאי עצבים המשחררים את השליח העצבי המרגיע GAMA AMINO BUTIRIC ACID – GABA, ידכאו הקנבינואידים שחרור נוסף של שליח עצבי זה וכך תיווצר השפעה כללית מעוררת. בתאי עצבים המשחררים את השליח העצבי המעורר GLUTAMATE – Glu, הקנבינואיד ידכא את שחרור השליח העצבי המעורר וכך תיווצר השפעה כללית מרגיע.
למעשה, המערכת האנדוקנבינואידית משמשת כווסת, כאשר עיקר תפקידה הוא להביא את הנפש והגוף לאיזון. הודות לאיזון זה יכול הגוף לפעול בצורה הבריאה ביותר.
בעת צריכת הפיטוקנבינואידים באמצעות עישון או אכילה, המערכת האנדוקנבינואידית מוצפת בקנבינואידים חיצוניים. על אף שישנם הבדלים ברורים במבנה הכימי שלהם, האנדו-קנבינואידים וגם הפיטו-קנבינואידים נקשרים לאותם הקולטנים בגוף. מולקולת ה-THC נקשרת בזיקה גבוהה לקולטני ה-CB1 וה-CB2 ואילו ה-CBD אינו נקשר אליהם כלל. כלומר, מנגנוני הפעולה של ה-CBD אינם קשורים לקולטנים אלה.
מהי הייחודיות של ה-CBD?
הפיטוקנבינואיד CBD הוא למעשה מולקולה טרפנו-פנולית העשויה מ-21 אטומי פחמן, אשר נוצרת כתוצאה מדה-קרבוסילציה (חימום בנוכחות חמצן) של חומר המוצא – חומצה קנבידיאולית (CBDA).
ה-CBD פועל באמצעות מספר גדול של מנגנוני פעולה אשר הולכים ונחשפים בעת האחרונה באמצעות המחקר המדעי. קנבידיאול זה אינו יוצר השפעות פסיכו-אקטיביות והוא אינה גורם לתחושה של התרוממות רוח, שכרון או אופוריה. למעשה, לקנבידיאול ישנה השפעה מרגיעה אשר מונעת חרדות ופסיכוזות. בנוסף, ה-CBD מדכא דלקות ומרגיע כאב, בחילות והקאות.
למולקולה זו ישנן איכויות נוגדות דלקת אשר הוכחו במחקרים קליניים, בתאים ובתרבית, ובמסגרת אותם מחקרים נחשפו מנגנוני פעולה רבים אשר פועלים במקביל על כ-60 חלבוני מטרה שונים. לכן, הקנבידיאול נחשב ל-"תרופה מתירנית". עם זאת, הרפואה והרוקחות המודרנית מעדיפות תרופות שאינן מתירניות, כלומר תרופות אשר כוללת מולקולה אחת וחלבון מטרה בודד. זהו גם חסרונן של תרופות רבות.
יחד עם זאת בשנת 2017 ארגון הבריאות העולמי קבע כי ה-CBD אינו רעיל, אין לו השפעות משכרות והוא אינו גורם לתחושת ערפול. כמו כן, הארגון הוסיף כי ה-CBD יכול לשמש בתרופה פוטנציאלית ובטוחה לשימוש, לה ישנן מעט תופעות לוואי אפשריות.
עשרות מדינות ברחבי העולם כבר שינו את הבקרה הארצית לשם קבלת CBD כמוצר רפואי. נכון להיום טרם נמצאו עדויות לשימוש ב-CBD לצורכי הנאה, שימוש חברתי או ניצול לרעה ויצירת תלות. בנוסף, לא נמצאו בעיות תחלואה בבריאות הציבור הקשורות בצריכה של CBD.
מהיכן מגיע ה-CBD?
ההמפ הוא זן של צמח הקנאביס המכיל ריכוזים גבוהים של CBD לצד ריכוזים נמוכים מאוד של THC (עד 0.3%). צמח זה חוקי ומאושר לשימוש במדינות רבות, אשר מספרן הולך וגדל בהתמדה. לכן, רוב השמנים ושאר המוצרים המכילים ריכוזים גבוהים של CBD הקיימים כיום בשוק מופקים מצמח ההמפ.
לא רק לצרכים רפואיים
הקנבידיאול יכול לסייע רבות גם לאנשים שאינם מוגדרים כחולה. למעשה, עולם הספורט היה הראשון לגלות את סגולותיו של ה-CBD באיחוי שברים וחיזוק העצמות. כיום, הספורטאים אשר משתמשים במולקולה בזמן החלמה מפציעות הולכים ומתרבים וארגוני ספורט לאומיים שוקלים להוציא את החומר מרשימת הסמים האסורים לשימוש בספורט.
קנבידיאול זה מתגלה גם כתחליף נהדר לכדורי שינה, בשל יכולתו למנוע הפרעות שינה ולעודד שינה איכותית ונטול הפרעות. בנוסף, הוא מחזק את המערכת החיסונית ומסייע לגוף להילחם בדלקות וזיהומים. כמו כן, הוא נוגד חמצון מצוין כך שהוא מסייע בעיכוב הזדקנות של התאים בגוף.
אלה המחפשים משכך כאבים יגלו כי ה-CBD הוא משכך כאבים בינוני עד גבוה, ללא תופעות לוואי, יציב, אינו דורש הגדלה של המינון וללא סכנת התמכרות. גם אלה הנוהגים לקחת ריטלין לטיפול בהפרעות קשב וריכוז בוחרים יותר ויותר להשתמש במולקולה כתחליף לתרופה. אנשים אלה מגלים כי לקנבידיאול אין את תופעות הלוואי של הריטלין.
בקרב לקוחות רבים של MOYA עולה התובנה והמסקנה כי המולקולה גורמת להם לתחושות של רוגע ונינוחות והיא אף עשויה לסייע בהתמודדות עם חרדה ודיכאון. איזון, טעינה מחדש, "חשיבה מחוץ לקופסה", יציבות, סדירות, שמחת חיים, אנרגיה וחיוניות, רוגע, ביטחון עצמי, מיקוד, אופטימיות והקלה, הן תופעות הלוואי החיוביות של ה-CBD.
מוצרי CBD הקיימים בשוק
הבחירה של מוצר מסוים על פני מוצר אחר עשויה להיות מושפעת ממספר גורמים:
- טיפות שמן CBD – יעילות במציאת המינון הנכון.
- קפסולות CBD – מאפשרות הימנעות מטעמו החזק של ההמפ.
- קרמים ומשחות CBD לשימוש חיצוני על גבי העור – מזוקקות פחות אך הן מכילות רכיבים יעילים נוספים של הצמח.
רוצים לדעת מהו המוצר הנכון עבורכם? צרו קשר עם נציגי השירות שלנו בצ'אט אונליין או בחנות האינטרנטית שלנו. אין ביכולתנו לספק עצות רפואיות, אך נוכל להסביר את ההבדלים בין המוצרים שונים ולהעניק ייעוץ אודות המוצר המתאים ביותר עבורכם. עבור לחנות
גלו עוד על CBD והמערכת האנדוקנבינואידית
הקנבינואידים משפיעים על גוף האדם בשל היקשרותם אל קולטנים אנדוקנבינואידים, אשר נמצאים על פני הקרומיות של תאים שונים בגוף. ישנם שני קולטנים אנדוקנבינואידים ידועים – CB1, אשר נמצא במוח ובמערכת העצבים המרכזית בריכוז גבוה, ו-CB2 אשר נמצא בעיקר במערכת העצבים הפריפריאלית ובתאי מערכת החיסון.
בגופנו ישנם אנדוקנבינואידים המופקים באופן טבעי, אשר הידועים מביניהם הם האנאנדמיד וה-AG-2. האנדוקנבינואידים הללו נקשרים אל הקולטנים הקנבינואידים המצויים בגוף ומפעילים אותם. על אף שישנם הבדלים ברורים בין השניים, גם האנדוקנבינואידים והגם הפיטוקנבינואידים נקשרים אל אותם הקולטנים בגופנו. מולקולת -THC נקשרת בזיקה גבוהה לקולטנים CB1 ו-CB2. ה-CBD אינו נקשר לקולטנים הללו כלל ומנגנוני הפעולה שלו פועלים בדרכים אחרות.
פעילותו הפרמקולוגית של ה-CBD היא ייחודית מכיוון שהיא אינה פועלת ישירות על הקולטנים CB1 ו-CB2, אך יש לו את היכולת לחסום את פעילותן של תרכובות מסוימות אשר מפעילות את הקולטנים הללו, כמו ה-THC. תכונה זו של ה-CBD היא בעלת חשיבות גבוהה שכן יש ביכולתה לדכא את ההשפעות הפסיכו-אקטיביות של ה-THC. יכולת זו יכולה לשמש כיתרון עבור אלה הנעזרים ב-THC לשם שיכוך כאבים ודיכוי פרכוסים. באמצעות הפחתת ההשפעה הפסיכואקטיבית של ה-THC, ניתן למעשה להפחית את תופעות הלוואי שלו, כמו גם את תופעות הלוואי של הקנאביס הרפואי. איזון זה יכול להישמר באמצעות צריכה של CBD בשילוב עם ה-THC. כיום, ישנן עדויות והוכחות רבות אשר תומכות בתאוריית "החסר הקנבינואידי הקליני" של ד"ר איתן רוסו, במיוחד בקרב אנשים הלוקים במחלות כמו מיגרנה, פוסט-טראומה, פיברומיאלגיה ותסמונת המעי הרגיז.
מהם מנגנוני הפעולה של ה- CBD?
לאחרונה מנגנוני הפעולה של ה-CBD נחקרו לעומק. הנה המנגנונים השונים לפניכם:
- עיכוב הפירוק של אנדוקנבינואידים – האנזים FATY ACID AMIDE HYDROLASE – FAHH מפרק את האנדוקנבינואידים אנאנדמיד ו-AG-2, כך שהוא מסיים את פעולתם בסינפסות תאי העצבים במהירות. הקנבידיאול מעכב את פעולתו של אנזים זה וכך פעילותם משככת הכאבים והמרגיעה של האנדוקנבינואידים מוגברת באמצעות קולטני האנדוקנבינואידים. האנזים fatty acid amide hydrolase – FAAH אחראי על פעילות האנאנדמיד והוכח במחקרים רבים כי ה-CBD מעכב את פעילותו. כך ה-CBD עוצר את פירוק האנאנדמיד ומחזיר אותו לרמה נורמלית בגוף ומחזיר למעשה את המערכת האנדוקנבינואידית לאיזון. במחקר רפואי שבו נבדקה ההשפעה של ה-CBD על חולי סכיזופרניה, נמצא כי הקנבידיאול הביא לעלייה מוגברת של רמות האנאנדמיד, וכתוצאה מכך גם לשיפור מצבם של החולים.
- פעילות נוגדת חמצון – היכולות נוגדות החמצון של ה-CBD מסייעות כנגד ה- REACTIVE OXYGEN SPECIES – ROS אשר פועלים בתאים ברקמות שונות ומעוררים תהליכים דלקתיים היוצרים כאב. הפעילות נוגדת החמצון של ה-CBD חזקה יותר מזו של ויטמין C המסיס במים או ויטמין E המסיס בשמן. ממצאים אשר התגלו לאחרונה הראו כי הפעילות נוגדת החמצון של הקנבינדיאול חזקה אף יותר מהשפעות של האספירין.
- פעילות נוגדת דלקת – פעילות זו מגיעה לידי ביטוי באמצעות דיכוי שחרורם של ציטוקינים וינטרלאוקונים אשר מעודדים תהליכים דלקתיים מתאי מערכת החיסון.
- שפעול קולטנים בגרעיני התאים PPARS – PEROXISOME PROLIFERATOR-ACTIVATED RECEPTORS ושפעול של גורמי שעתוק אשר מפקחים על התבטאותם של גנים רבים – PPARS אשר מבוטאים על מעטפת גרעין התא מפקחים על ההתפתחות, ההתמיינות והמטבוליזם של פחמימות, חלבונים ושומנים, כמו גם על תהליכים של התפתחות תאים סרטניים ממאירים. הקנבידיאול מפעיל את ה-PPARS ובכך הוא מונע את שגשוגם של תאים ממאירים והיווצרות של חלבונים מזיקים כמו AMYLOID PLAQUE BETA במוחם של חולי מחלת האלצהיימר. בנוסף, פעולת ה-PPARS מדכאת דלקות, כולל דלקות במוח ובמערכת העיכול.
- שפעול ופתיחת תעלות קטיונים – לדוגמה, שפעול ופתיחת התעלה TRPV-1 האחראית על מיתון תחושת כאב, חום ודלקות. שפעול תעלת הקטיונים בידי ה-CBD מסייעת בהרגעת תחושת הכאב, בדיכוי תהליכים דלקתיים ובהורדת חום הגוף. תעלות קטיונים נוספות אותן ה-CBD משפעל הן: TRPV2, TRPV3, TRPV4, TRPA1, TRPM8.
- הפעלת קולטן הסרוטונין 5-HT1A (hydroxy tryptamine serotonin receptor) – קולטן סרוטונין זה מתפקד כנוגד דיכאון, בחילות וחרדות. השפעה זו מתעצמת באמצעות הפעלת הקולטן אדנוזין באמצעות ה-CBD. חשוב להדגיש כי הקנבידיאול אינו נקשר כלל לקולטנים סירוטונרגים אחרים כמו 5-HT2A או HT3A -5 אשר גורמים להזיות.
- שפעול הקולטנים ה"יתומים": GPR18 GPR55 ו- GPR119 = G PROTEIN BINDING RECEPTOR.
- הקניבידיאול משמש גם באגוניסט של התרכובת PPARy, אשר מסייעת בפינוי וניקוי של חסימות עורכים ובהפחתת לחץ הדם.
לסיכום, צריכת ה-CBD מאפשרת לאותם קנבינואידים פנימיים להישאר בגופנו לאורך זמן רב יותר, נוכחות אשר תומכת ומחזקת את המערכת האנדוקנבינואידית אבל גם מערכות גופניות רבות אחרות. כיום, ידוע כי ה-CBD מפעיל שורה ארוכה של קולטנים נוספים מעבר לקולטנים האנדוקנבינואידים, דבר אשר יכול להסביר את הטווח הרחב של השפעות ה-CBD.
