מילון מושגים מעולם ה-CBD והקנאביס

מיוצר מצמח המפ שמכיל הרכב שלם של קנבינואידים, טרפנואידים, פלבונואידים ושעוות. התפרחת של הצמח עוברת מצוי ואחריו דה קרבוקסילציה. שמן פול ספקטרום מכיל את ההרכב העשיר והמלא האפשרי של צמח ההמפ.

שמן זה עשוי מ-CBD טבעי אשר זוקק מצמח הקנביס.
משמעות הדבר היא כי שמן זה אינו מכיל טרפנים וקנבינואידים אחרים, הוא חסר ריח וטעם ונטול THC לחלוטין. 

ראו: שמן סי בי די

המערכת האנדו-קנבינואידית בגוף האדם מורכבת מהליגנדים (Ligands): אננדמיד ו- 2AG, מהקולטנים שלהם, מהאנזימים שמפרקים אותם ומהחלבונים הנשאים שמעבירים אותם לתוך התא. זוהי מערכת פנימית מרכזית שמשפיעה על מנעד רחב מאוד של תהליכים ביולוגיים וכימיים בגוף ומהווה גורם מכריע בבריאות ותקינות תפקוד המערכות בגוף. המערכת אנדוקנבינואידית בגוף שומרת על מאזן חומרים הומיאוסטזיס בגוף כולו. איזון זה הוא המאפשר לגוף לעבוד בצורה הבריאה ביותר.
המערכת האנדו-קנבינואידית בגוף האדם משמשת כווסת, ועיקר תפקידה הוא להביא את הגוף והנפש לאיזון – הומיאוסטזיס.
מנגנון הפעולה של האנדוקנבינואידים הוא נדיר בטבע, הפוך למנגנון הפעולה של שאר השליחים העצביים ונקרא- "אות הופכי" – RETROGRADE SIGNALING.
קנבינואידים משפיעים על גוף האדם כתוצאה מקשירה לקולטנים אנדוקנבינואידים (פנימיים) על-פני הקרומיות של תאים שונים. ידועים שני קולטנים אנדוקנבינואידים: CB1 (המרכזי) שנמצא במוח ובמערכת העצבים בריכוז גבוה ו-CB2 (ההיקפי) שנמצא בעיקר בפריפריה ובתאי מערכת החיסון.
בגופנו מצויים אנדוקנבינואידים, חומצות שומן, תרכובות מולקולריות המופקות בגוף באופן טבעי, שהידועים ביניהם הם:
 אננדמיד (ארכידוניל אתנול אמיד AEA) ו- ARACHIDONIL GLYCEROL) 2-AG).
האנדוקנבינואידים נקשרים ומפעילים את שני הקולטנים הקנבינואידים שבגופנו. למרות ההבדלים הברורים במבנה הכימי שלהם, גם אנדו- וגם חלק מהאקסו-(פיטו)-קנבינואידים נקשרים לאותם קולטנים בגופנו:
ה-THC נקשר בזיקה גבוהה לקולטנים CB1 ו-CB2 בעוד שה-CBD לא נקשר אליהם בכלל ומנגנוני הפעולה שלו נבדלים ולא קשורים לקולטנים הללו. הפעילות הפרמקולוגית של ה-CBD מעניינת מאוד, כיוון שהיא אינה עובדת ישירות על קולטני CB1 ו-CB2, אך יש לה יכולות לחסום פעילות של תרכובות מסוימות שמפעילות את הקולטנים האלו, כמו ה-THC.
***
האנזים FATY ACID AMIDE HYDROLASE – FAAH מפרק אננדמיד ו-2AG ומסיים בכך את פעולתם בסינפסה במהירות. קנבידיאול מעכב את האנזים הזה (FAAH) ובכך מוגברת פעילותם משכחת הכאב והמרגיעה של האנדוקנבינואידים, דרך הקולטנים האנדוקנבינואידים.

הוא מולקולה העוברת בין תא עצב (נוירון) לתא מטרה כלשהו דרך הסינפסה. תא המטרה יכול להיות תא עצב אחר, תא שריר או תא בלוטה המפריש חומרים. מערכות מפתח מוחיות העומדות בבסיס הקוגניציה, הרגש והמוטיבציה, מעוצבבות על ידי המערכות הראשיות של המוליכים העצביים. לפיכך קשה לשער את מקורותיה העצביים של ההתנהגות האנושית מבלי להבין את תפקידם.
המוליכים העצביים מסונתזים ומאוחסנים בשלפוחית סינפטית, אשר נמצאת בקצה האקסון של תא עצב. דחף עצבי המועבר דרך האקסון של תא העצב הפרֶה-סינפטי גורם לשחרור של המוליך העצבי אל המרווח הסינפטי. באופן זה האות החשמלי מתורגם לאות כימי. המולקולות של המוליך העצבי מתקשרות לקולטנים הנמצאים על פני תא המטרה הפוסט-סינפסי. קישור זה מפעיל תעלות יונים, אשר יוצרות פוטנציאל חשמלי סינפטי בתא המטרה. המוליכים העצביים הם השליחים הכימיים של המוח. הם מאפשרים העברת מסרים בין תאי העצב במערכת העצבים באמצעות תהליך של העברה סינפטית. למוליך העצבי יכולה להיות השפעה מעכבת או מעוררת על תא המטרה.
השפעתם של המוליכים העצביים מתמקדת בתא המטרה הפוסט-סינפטי בלבד משום ששם ריכוזם הוא הגבוה ביותר. תהליך הפעפוע גורם לדילול של המוליך העצבי שהופרש. תהליך זה מתעצם ככל שהמרחק מהסינפסה גדל, כך שריכוזו של המוליך העצבי מחוץ לסינפסה שואף לאפס. באופן זה המוליך העצבי שהופרש לסינפסה מסוימת לא יצליח להשפיע על סינפסות שכנות. על מנת שתתרחש ההפעלה של תא המטרה כמות המוליך העצבי שמשתחררת מהתא הקדם סינפטי צריכה להספיק להבאת המתח החשמלי של התא הקולט לערך הסף שלו. ערך הסף של כל תא מושפע ממתח המנוחה שלו. במידה והמתח החשמלי יהיה נמוך מערך הסף תא המטרה לא יופעל.
העברה אות עצבי בצורה זאת נקראת Anterograde signaling

(Terpene) או – טרפנואידים, הם קבוצה של תרכובות אורגניות המורכבות מיחידות חוזרות של איזופרן (C5H8). כשמדובר על יחידות איזופרן טהורות הקשורות האחת לשנייה קרוי החומר טרפן; כשקיימים שינויים קלים ביחידות האיזופרן (תוספת של אטומי חמצן, למשל) קרוי החומר טרפנואיד (Terpenoid) או איזופרנואיד (Isoprenoid). טרפנים גדולים עשויים להכיל עשרות יחידות איזופרן. כל הטרפנים מסונתזים, באמצעות מסלולים מטבוליים סבוכים, מאצטיל CoA. יחידות האצטיל מתחברות זו לזו ויוצרות בהדרגה טרפן. לעיתים נסגרות שרשראות האיזופרן לטבעת, דבר המקשה על זיהוי התרכובת כטרפן במבט ראשון. הטרפנים השונים מחולקים לקבוצות לפי מספר יחידות האיזופרן המרכיבות אותם.
הטרפנים מיוצרים בעיקר על ידי צמחים ומהווים מטבוליטים משניים. חומרי סיכה, ריח, הגנה וצבע רבים, וכן שמנים אתריים, הם טרפנים. טרפנים בריכוז גבוה ניתן להפיק משרף של עצים, במיוחד עצי מחט (ראו טרפנטין). גומי הוא פוליטרפן המכיל עשרות יחידות איזופרן. הקרטנואידים (Carotenoids) הם קבוצה של צבענים (פיגמנטים) המורכבים משמונה יחידות איזופרן והמקנים צבעי צהוב, כתום ואדום לפירות, פרחים, עלים ולמבנים אחרים בצמח. טרפנים רבים מהווים מרכיב באלקלואידים, הקבוצה הגדולה ביותר של מטבוליטים משניים בצמחים.
***
מולקולות טעם וריח צמחיות הנמצאות בכל פרח "רגיל" ומסייעות גם הן לחיזוק השפעותיו של צמח הקנביס בפעולתן הסינרגטית עם הקנבינואידים כדי ליצור את השפעותיו וסגולותיו הרבות. לעתים קרובות לטרפנואידים ישנו ניחוח חזק המתאדה במהירות.

דה קרבוקסילציה הינו תהליך חימום אותו מבצעים בכדי להפוך את הקנבינואידים המצויים בצמח. החומצות הקנבינואידיות לפעילים מבחינה פסיכואקטיבית. בתהליך זה מסירים את קבוצת הקרבוקסיל COOH משאר המולקולה. קבוצת COH אשר הייתה קשורה לטבעת A.
וכך מתפרקות אותן חומצות לקנבינואידים פעילים. 

הפלבונואידים או ביופלבונואידים (בלטינית: flavus, צהוב), שנודעו בעבר גם בשם כולל "ויטמין P", הם קבוצת תרכובות המסונתזות על ידי צמחים ומצויות בפירות וירקות. הפלבונואידים הם מטבוליטים משניים, כלומר אינם חיוניים באופן מידי לחיי התא הצמחי. יחד עם זאת, יש להם מספר תפקידים:
פיגמנטים של צמחים המייצרים צבע צהוב אדום או כחול מסייעים במשיכת בעלי חיים מאביקים.
משיכת חיידקים סימביוטיים המכונים ריזוביום ודחיית טפילים.
בתנאי מעבדה הראו יכולת אנטי בקטריאלית ודחיית פטריות בצמחים.
הפלבונואידים התגלו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי הביוכימאי ההונגרי אלברט סנט-גיירגי שכינה אותם בשם ויטמין P

קנבינול היא תרכובת לא פסיכו-אקטיבית הנמצאת בכמויות מזעריות בצמח הקנביס ועל-פי רוב בקנביס שאופסן בתנאים לא מתאימים.
שלא כמו שאר הקנבינואידים CBN לא נוצר ישירות מקנביגרול (cannabigerol- CBG) או מחומצה קנביגרולית (cannabigerolic acid – CBGA) אלא כתוצר משנה של (THCA (tetrahydrocannabinolic acid. כלומר, אם הקנביס נחשף לזמן ממושך לאוויר החופשי או לקרני שמש, THCA הופך ל- CBNA.
CBN הוא החומר הפעיל הממוצה בתהליך של דה-קרבוקסילציה מחומר המוצא CBNA.
CBN מתפקד כאגוניסט חלקי לקוטני המערכת האנדוקנבינואידית CB1 אבל נקשר בזיקה גבוהה יותר לקולטנים CB2.
יחסית ל- THC יש לקנבינול זיקה נמוכה בהרבה לקולטנים במערכת האנדוקנבינואידית.

מנגנון הפעולה של הקנבינואידים הוא נדיר בטבע, הפוך למנגנון הפעולה של שאר השליחים העצביים ונקרא- "אות הופכי"  RETROGRADE SIGNALING.
האנדו-קנבינואיד מיוצר בתא העצבים הפוסט-סינפטי ואילו הקולטן המתאים נמצא בתא העצב הפרה-סינפטי.
בתאי עצבים שמשחררים את השליח העצבי המרגיע GAMA AMINO BUTIRIC ACID – GABA הקנבינואידים ימנעו (ידכאו) שחרור נוסף של השליח העצבי המרגיע וכך ההשפעה הכללית תהיה מעוררת.
בתאי עצבים שמשחררים את השליח העצבי המעורר GLUTAMATE – Glu הקנבינואיד ידכא וימנע את שחרור השליח העצבי המעורר – ובכך ההשפעה הכללית תהיה מרגיעה.
המערכת האנדו-קנבינואידית בגוף האדם משמשת כווסת, ועיקר תפקידה הוא להביא את הגוף והנפש לאיזון – הומיאוסטזיס. איזון זה הוא המאפשר לגוף לעבוד בצורה הבריאה ביותר.

חומצה גאמא-אמינובוטירית (Gamma-Aminobutyric Acid – GABA), היא חומצה אמינית לא-חלבונית הקיימת בכל ממלכות החי: בפרוקריוטים, באאוקריוטים חד תאיים, ובכל האאוקריוטים הרב תאיים, כולל צמחים. GABA היא נגזרת של חומצת האמינו גלוטמט. בבעלי חיים GABA היא המוליך העצבי המעכב השכיח ביותר במערכת העצבים המרכזית ובמוח. בהתאם לכך, רוב הסינפסות המעכבות במוח משתמשות ב-GABA. תאי העצב הרגישים ל- GABA מרוכזים בעיקר באזורי מוח כמו אונות העורף, התלמוס וההיפותלמוס.
הסם פיקרוטוקסין, אשר חוסם קולטני GABA, גורם לעוויתות משום שלא ניתן לבקר את תנועת השרירים כראוי ללא השפעתו המעכבת של ה-GABA. תרופות רבות נגד חרדה מעכבות את פירוק ה-GABA וכך מגבירות את פעילותו. בבעלי חוליות, GABA משמש כמוליך עצבי בסינפסות מעכבות במוח. GABA נקשר לקולטן על קרומי תאי העצב הקדם-סינפטי והפוסט-סינפטי. היקשרות המולקולה לקולטן מביאה לפתיחת תעלות יונים בררניות – תעלות אשלגן או תעלות כלור. יציאת יוני אשלגן טעונים חיובית מהתא, או כניסת יוני כלור טעונים שלילית אל תוך התא, מביאה להגדלת הפרש הפוטנציאלים החשמלי בין פנים התא לבין התמיסה החוץ-תאית, מצב המכונה היפרפולריזציה.
כתוצאה מכך מתרחק מתח הקרום של פנים התא מערך הסף הדרוש לעירור דחף עצבי. כך משמשת GABA כמוליך עצבי מעכב.
GABA מופקת מחומצת האמינו גלוטמט באמצעות האנזים L-glutamic acid decarboxylase ובסיוע צורה זרחתית של ויטמין B6 המשמשת קו-פקטור. יצוין כי גלוטמט משמש כמוליך עצבי מעורר עיקרי במערכת העצבים המרכזית: כ-80% מהסינפסות במוח משתמשות בגלוטמט כמוליך עצבי. כלומר, המוליך העצבי המעכב הנפוץ ביותר הוא נגזרת של המוליך העצבי המעורר הנפוץ ביותר.
בעקבות ההשפעה המעכבת שלו על הפעילות העצבית, המוליך העצבי GABA ממלא תפקיד מרכזי בכמה צורות של פסיכופתולוגיה. למשל, רמות נמוכות של GABA עלולות להוביל לפעילות יתר עצבית, אשר באה לידי ביטוי בתחושת חרדה.
בתאי עצבים שמשחררים את השליח העצבי המרגיע Gama Amino Butiric Acid – GABA הקנבינואידים ימנעו (ידכאו) שחרור נוסף של השליח העצבי המרגיע וכך ההשפעה הכללית תהיה מעוררת.

חומצה גלוטמית היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע.
החומצה הגלוטמית אינה "חומצת אמינו חיונית", שכן תאי גוף האדם מסוגלים לייצר חומצה זו בעצמם מחומצת אמינו אחרת. בנוסף לתפקיד המבני של חומצה גלוטמית כמרכיב בחלבון, משמשת החומצה גם כמוליך עצבי במוח וכחומר מוצא ליצירת GABA, מוליך עצבי נוסף.
החומצה הגלוטמית דומה בהרכבה לחומצה אספרטית, חומצת אמינו אחרת, אלא שבשייר שלה קיימות שתי קבוצות מתילן (CH2) ולא אחת. השייר של חומצה גלוטמית מורכב, אם כן, משתי קבוצות מתילן ומקבוצת קרבוקסיל (COOH). החומצות גלוטמית ואספרטית הן חומצות האמינו היחידות בעלות שייר חומצי. קבוצת הקרבוקסיל נוטה לאבד את אטום המימן שלה, ומכאן חומציותה. כשהדבר מתרחש, הוא הופך ליון קרבוקסילט (-COO), ואז נהוג לקרוא לתרכובת "גלוטמט" (Glutamate). כך קורה ב-pH נייטרלי. המטען החשמלי של גלוטמט הוא 1-, עקב יון הקרבוקסילט השלילי. צפיפות החומר 1.46 גרם לסמ"ק, המסיסות במים – 7.5 גרם לליטר. חומצת האמינו גלוטמין היא נגזרת של החומצה הגלוטמית. השייר שלה מורכב מקבוצת אמיד (CONH) במקום קבוצת קרבוקסיל. היא נוצרת כשהחומצה הגלוטמית מגיבה עם אמוניה. עקב הקרבה בין שתי החומצות קיים סימול ארוך המציין גלוטמין או חומצה חומצה גלוטמית – Glu – וכן סימול קצר – E.

בתאי עצבים שמשחררים את השליח העצבי המעורר GLUTAMATE (Glu) הקנבידיאול (CBD) ידכא וימנע את שחרור השליח העצבי המעורר ובכך ההשפעה הכללית תהיה מרגיעה.
ב 1992 בודדו פרופסור רפאל משולם וקבוצתו מרכיב חדש מהמוח, אותו כינה אנאנדמיד (Anandamide) . האננדמיד שהוא נגזרת של חומצה שומנית, שונה במבנהו מהקנבינואיד הצמחי, והוא בעל אותו פרופיל פעילות כמו ה- THC . קבוצתו של משולם בודדה אנדו-קנבינואיד נוסף מהטחול 2-arachidonoyl glycerol ‏ 2AG.
האננדמיד וה- 2AG הם שני האנדו-קנבינואידים העיקריים שזוהו עד כה. מחקר זה לא רק שסייע לבסס את אופן הפעילות של הקנבינואידים, אלא גם קידם את ההבנה של הקואורדינציה הגסה, התיאבון, הזיכרון והרגשות. עבודותיהם של קבוצות רבות מראות את המעורבות של האנדוקנבינואיד בתהליכים כאלה. חשיבות הקנבינואידים של הצמח והאנדו-קנבינואידים בתהליכים פיזיולוגיים רבים ובמצבים פתולוגיים כגון הגנה עצבית (neuroprotection) , שינה, הרחבת כלי הדם, סרטן, דלקת, הנקה, בניית עצמות וסוכרת תלוית אינסולין.

מוליך עצבי הנוצר בסינתזה של חומצה ארכידונית ואתנולמין. מקור השם אנאנדמיד הוא חיבור בין המילה "אנאנדה" שבסנסקריט משמעותה "אושר פנימי", לסיומת אמיד שהוא השייר הכימי במולקולה שנמצאה. אננדמיד ידוע גם בשמות אראכידונוילאטנולאמיד או בקיצור AEA המבנה שלו נתגלה בשנת 1992 באוניברסיטה העברית בירושלים.
אננדמיד חשוב להתפתחות העוברית בהריון וקשור ככל הנראה לרגשות אושר ושמחה. הוא קנבינואיד אנדוגני ואף על פי שהוא יחסית שונה מהם במבנהו הכימי, הוא דומה בתכונותיו הליפופיליות לפיטוקנבינואידים המצויים בקנביס, כגון CBD ו THC. עד כה נמצאו מספר קולטנים עצביים לאננדמיד בפרט ולקנבינואידים בכלל, המוכרים ביניהם CB1 CB2 ו GRP55.
בניגוד למוליכים עצביים רבים, האננדמיד (כמו שאר הקנבינואידים) נע במרווח הסינפטי דווקא מהעצב הפוסט-סינפטי לעצב הקדם-סינפטי.
תזונה של מאכלים המכילים חומצה ארכידונית וחומצות שומן חיוניות אחרות ובעיקר אומגה 3 משפיעה על ייצור אננדמיד ואנדוקנבינואידים (Endocannbinoids) אחרים במוח.

מפרק אננדמיד ו- AG-2 ומסיים בכך את פעולתם בסינפסה במהירות.
קנבידיאול מעכב את האנזים הזה (FAAH) ובכך מוגברת פעילותם משכחת הכאב והמרגיעה של הקנבינואידים, דרך הקולטנים האנדוקנבינואידים.