המערכת האנדוקנבינואידית וטיפול במחלות כליה
מחקרים מצאו ובדקו כי קיימים קולטנים אנדוקנבינואידים CB1 ו- CB2 בתאים שונים בכליה. ההשערה המובילה את המחקרים החדשים היא כי הפעלתם בעזרת פיטוקנבינואידים תגונן על הכליה ותעזור לתקן נזקים. עד כה ידוע במחקר כי:
- CBD משפר תפקודי כליות, מרגיע כאב ומונע דלקות כתוצאה מעיכוב שחרור ציטוקינים מעוררי דלקות.
- CBD עשוי לשכך כאב ראש שנגרם עקב פגיעה בתפקודי הכליות
- מינון נמוך של CBD עשוי לסייע בהורדת לחץ הדם ובשמירה על פעילות הלב
- CBD מאפשר רגיעה כללית ומסייע לשינה איכותית
- CBD מחזק את מערכת החיסון
לחולי סרטן – קנבידיאול מונע את הנזק לכליות של ציספלטין, ((Cisplatin, חומר שמכיל את היסוד פלטיניום והוא אחד המרכיבים הפעילים והחשובים בכימותרפיה. לרוע המזל ציספלטין פוגע בכליות. קנבידיאול מסוגל למזער את הנזקים של התרופה ברקמת הכליה.
CBD וטיפול במחלות כליה
מחקרים לאחרונה הראו כי המערכת האנדוקנבינואידית משפיעה על תפקודי כליה. טיפול באנטגוניסטים של CB1 – ששמו הוא AM251 שיפר את מצב הכליות בעכברים שמנים (Obese) מכיוון שהמערכת האנדוקנבינואידית מעורבת בהומאוסטזיס של אנרגיה ושומנים ניתן להניח שתשפיע גם על תפקודי כליה.
קולטן CB1 הוא מתווך עיקרי ליצירת הפיברוזיס של רקמת הכליה (הצטלקות רקמת הכליה) במחלות כליה כרוניות. אנטגוניסט ייחודי של קולטני CB1, רימונבאנט (Rimonabant) שיפר ותיקן את המצב של רקמת הכליה בכך שמנע חדירת תאי דם לבנים שהם האחראים ליצירת הפיברוזיס. נובע מכך שלקולטני CB1 תפקיד חשוב בשפעול פיברובלסטין (Fibroblastin) ולכן הוא מטרה חשובה לפיתוח תרופות לריפוי מחלות כליה כרוניות.
נמצא שהרס הכליות במחלת סוכרת קשור לאי תפקוד של המערכת האנדוקנבינואידית
עליה בהתבטאות קולטן CB1 וקולטן GPR55 בתאי הצינוריות הקרובות לליבה בכליה נגרמת כתוצאה מעליה בריכוזי הגלוקוז והאלבומין. זהו המצב הדיאבטי. CBD חוסם את הקולטן "היתום" GPR55 וזהו כנראה אחד ממנגנוני הפעולה החשובים שמסבירים את ההשפעה הרפואית של CBD על הכליה.
שפעול הקולטן הפריפרי CB2 פועל למניעת הורדת האלבומין בשתן ולאובדן של חלבונים פודוציטים. (Podocytes תאים בקפסולת באומן). הפעלת הקולטנים מחדש תגונן ממחלת כליה כרונית.
CBD הוא מעכב של תעלת הקטיונים TRPV1
החלקים האוטואימיוניים של מחלות כליה ניתנים לטיפול על ידי האנטגוניסטים של TRPV1 ו- CB2.
תעלת קטיונים שמתפקדת כחיישן לאותות דלקתיים ורעילים. האותות הללו הם החומר קפסייצין Capsaicin, (החומר החריף של צ'ילי), חום ופרוטונים והם משופעלים במצבי דלקת.
אנטגוניסטים של TRPV1 ו- CB2 הם בעלי פוטנציאל טיפולי במחלות כליה כרוניות.
מחקרים מצאו ובדקו כי קיימים קולטנים אנדוקנבינואידים CB1 ו- CB2 בתאים שונים בכליה. ההשערה המובילה את המחקרים החדשים היא כי הפעלתם בעזרת פיטוקנבינואידים תגונן על הכליה ותעזור לתקן נזקים. קנבידיאול משפר תפקודי כליות, מרגיע כאב ומונע דלקות כתוצאה מעיכוב שחרור ציטוקינים מעוררי דלקות. כמו כן הוא גם עשוי לשכך כאב ראש שנגרם עקב פגיעה בתפקודי הכליות,
לסייע בהורדת לחץ הדם,
בשמירה על פעילות הלב.
CBD מאפשר רגיעה ושינה
ומחזק מערכת חיסון.
לחולי סרטן – קנבידיאול מונע את הנזק לכליות של ציספלטין, ((Cisplatin, חומר שמכיל את היסוד פלטיניום והוא אחד המרכיבים הפעילים והחשובים בכימותרפיה. לרוע המזל ציספלטין פוגע בכליות. קנבידיאול מסוגל למזער את הנזקים של התרופה ברקמת הכליה.
סיכום CBD ומחלת כליות
✓ מדכא שחרור ציטוקינים אשר הורסים תאי כליה פגועים.
✓ מוריד התבטאות גנים שמקודדים לחלבונים מעוררי דלקת.
✓ משכך כאבים.
✓ מוריד השפעות רעילות לרקמת הכליה.
✓ מתקן תפקוד כליה
✓ אנטי דלקתי
✓ מאפשר רגיעה ושינה שחשובות לתהליך הריפוי.
יתרונות נוספים של CBD בטיפול במחלות כליה:
- ללא חשש לתלות ו/או התמכרות
- ללא תופעות לוואי משמעותיות
- ללא שיבוש שגרת היומיום
מידע כללי על מחלות כליה
הכליה היא איבר הנמצא על גבול הצלע השנים-עשר בגב הבטן האחראית על מגוון תפקודים ופגיעה בה תפגע ביצירה והפרשה של הורמונים ובהם:
- אריתרופויטין, ההורמון המעודד יצירת כדוריות דם אדומות.
- עיבוד ויטמין D לצורתו ההורמונלית הפעילה.
- איזון נפח הדם במגוון מסלולים ובהם מסלול רנין-אנגיוטנסין (Renine Angiotensin).
- הפרשת מים וחומרי פסולת אל נוזל השתן.
- שמירה על מאזן החומצה והבסיס בגוף באמצעות הפרשת יונים שונים בשתן.
עקב פגיעה בכליה, מנגנונים אלו יפגעו ולכן נמצא בפגיעה כלייתית מגוון תסמינים המלווים את חוסר פעולתה כגון: אנמיה עקב חוסר בהפרשת אריתרופויטין. רככת או חסר מינרלים בעצמות, עקב חסר בוויטמין D, יתר לחץ דם שינבע מחוסר יכולת הכליה להפריש את כמות הנוזלים הרצויה או על ידי הפרשת יתר של רנין, הצטברות של רעלים וחומציות או בסיסיות, ובצקת עקב צבירת נתרן בכליה. פגיעה בכליה יכולה להיות מפושטת, אזורית, טובולרית או גלומרולרית. לכל צורת פגיעה ישנם תסמינים שונים. בהיעדר טיפול, חלק גדול מהפגיעות הכלייתיות עלול להוביל לאי ספיקת כליה כרונית או אקוטית.
מחלות כליה הן אוסף מחלות הפוגעות בכליה, הניתנות לחלוקה ל"פגיעה כלייתית אקוטית" ולמחלת כליה כרונית. הכליות עלולות להיפגע ממגוון של גורמים בתוך הכליה או מחוצה לה. מחלת כליה עלולה להיות סוערת וקשה, אך בשלבים כרוניים יכולה להיות א- סימפטומטית, ולהתבטא בבדיקות מעבדה בלבד.
גורמי מחלות כליה
סוכרת – הסיבה השכיחה ביותר למחלות כליה היא סוכרת. בעקבות ההתקדמות הרבה שהושגה בטיפולים בסוכרת לאחרונה, ניכרת גם ירידה משמעותית במספר החולים במחלות כליה.
לחץ דם – סיבה שכיחה נוספת למחלות כליה היא לחץ דם גבוה. 15% מחולי הדיאליזה סובלים ממחלת כליה בעקבות לחץ הדם הגבוה.
נזקי תרופות – את הנזק הגדול ביותר לכליות גורמים מינונים גדולים של משככי כאבים (ובמיוחד תרופות ממשפחת ה־NSAIDS) ושל תרופות אנטיביוטיות.
מחלות מבניות ותורשתיות של הכליה עצמה.
חסימות באיברים שנמצאים מתחת לכליה – השופכנים, שלפוחית השתן, השופכה, בלוטת הערמונית בגברים ומערכת הרבייה הנשית. חסימות באזורים האלה מונעות במידה זו או אחרת את יציאת השתן מהכליות ופוגעות בתפקוד שלהן.
פגיעה בהספקת הדם לכליה – לפגיעה כזאת יכולות להיות סיבות שונות כמו איבוד דם מסיבי, התייבשות ואי ספיקת לב.
שאלות נפוצות בנושא CBD וטיפול במחלות כליה
עד כה לא נערכו עדיין מחקרים מקיפים בנושא ולא נבדקו מוצרים שונים בהתאם למחלות שונות. מרבית המחקרים ב- CBD נערכים בצורתה המבודדת, הטהורה. מה זה אומר? בשוק שמני ה- CBD קיימים שני סוגי מוצרים עיקריים: שמן CBD פול ספקטרום ושמן CBD טהור.
על ההבדלים בינהם ניתן לקרוא בהרחבה בקישור: שמן פול ספקטרום או שמן טהור? בנוסף להבדלים בין המוצרים, קיימת גם התאמה אישית אותה ניתן לנסות בבוט התאמת המוצר שייצרנו עבורכם או ליצור קשר איתנו בטלפון ו/או באימייל ואנו נענה בהקדם.
קשה להעריך מהו המינון המדויק או אפילו המומלץ לטיפול במחלות כליה. CBD איננו תרופה במובן המקובל של המושג ולא ניתן לדעת כמה ממנו יש לקחת על-מנת להעלים את המחלה או את תסמיניה. אנו ממליצים לנקוט בגישה של העלאת המינון היומי באיטיות ובעקביות עד להרגשה של הקלה בתסמינים.
במאמר מתי הכי טוב לקחת CBD במהלך היום ישנם מספר טיפים ועצות לשיפור ומיצוי השימוש ב- CBD
רשימת סוגים של מחלות כליה
נפרופתיה סוכרתית Diabetic Nephropathy
סיבוך של מחלת הסוכרת הגורם לירידה בתפקוד הכליה עד למצב של אי-ספיקת כליות סופני. במצב הסוכרתי, בגלל ריכוז הגלוקוז הגבוה המשבש את המאזן ההורמונלי בגוף, מתקיימת זרימת יתר בעורקיק האפרנטי היוצא (Afferent Arteriole), סינון יתר בפקעית, ולחץ הידרוסטטי מוגבר.
ריכוז הגלוקוז הגבוה גורם גם לשינויים ביוכימיים בדפנות נימי הפקעית: החורים בדפנות הנימים (פוריות, Pores) מתרחבים, והמטען השלילי הקיים באופן טבעי בדפנות הנימים-נעלם. במצב זה, החלבון אלבומין, אשר במצב תקין נדחה מדפנות הנימים בגלל שהמולקולה שלו גדולה מדי לפוריות ובגלל מטענו החשמלי השלילי, מצליח לחדור לתוך הכליה.
הכליה מצליחה לסנן חלק מהאלבומין ולהוציאו דרך השתן, אולם חלק ממנו שוקע במזנגיום (Mesangial cells), רקמת החיבור של הפקעית, וסותמת את המזנגיום. בתגובה הגוף מגייס מאקרופאג'ים (הקו הראשון של מערכת החיסון התאית) המסתננים למזנגיום על מנת לסלק את האלבומין ששקע. פעילות המאקרופאג'ים גורמת להרס המזנגיום, ומבנה הפקעית והפעילות שלה נפגעים.
בדרך זו, הכליות נפגעות בצורה איטית, נפרון אחר נפרון. הפגיעה היא ארוכה ומתמשכת, ובתחילה לא מורגשת. הפגיעה הכלייתית מתחילה לאחר כ-15 עד 20 שנה של סוכרת, ומרגע שהיא מתחילה, הירידה בקצב סינון הכליה בחולה לא מטופל היא של 10 מ"ל לדקה לשנה. כלומר, אדם בעל כליות בריאות בעלות יכולת סינון של 120 מ"ל לדקה שלא יטופל, יגיע תוך 12 שנה למצב של אי ספיקה כלייתית סופנית.
מחלות כליה ווסקולריות
מיקרואנגיופתיה תרומבוטית thrombotic microangiopathy
מחלה זו מאופיינת בנזק שנגרם לנימיות (קפילרות) בכליה. אובדן של תאי האנדותל והסננה של נויטרופילים, כאשר מבחינה קלינית החולים סובלים מאנמיה וממורפולוגיה מעוותת של כדוריות הדם האדומות, וכן עליה ב- LDH, המטוריה, פרוטאינוריה והפרשת שתן נמוכה.
התסמונת הנפריטית
התסמונת הנפריטית מתאפיינת בדרגות שונות של המטוריה (דם בשתןHematoria ) ופרוטאינוריה (חלבון בשתן) לרוב- המטוריה היא האלמנט השולט וגורם להפרעה חדה בתפקוד הכלייתי בליווי ירידה בתפוקת השתן המלווה בצבירת נוזלים, וכתוצאה מכך- בצקת ויתר לחץ דם. ישנן מספר מחלות אשר גורמות לתסמונת זו אשר יפורטו להלן:
גלומרולונפריטיס בתר זיהומית חריפה
זוהי מחלה שכיחה יותר אצל ילדים, אשר נוטה להופיע 1-4 שבועות לאחר הידבקות על ידי פתוגן- לרוב סטרפטוקוק. הגוף מייצר בתקופה זו את הנוגדנים כנגד הפתוגן, ואלו יגרמו בסופו של דבר לבעיה הכלייתית.
מחלות מסוג Pauci immune glomerulonephritis
אלו הן מחלות המאופיינות בקיומם של נוגדנים מסוג ANCA, אשר פועלים כנגד נויטרופילים.
מחלת Anti GBM glomerulonephritis
זוהי מחלה אשר מופיעה בעיקר אצל אנשים מבוגרים והמאופיינת על ידי תסמינים של נפריטיס אקוטית.
נפרופתיה מסוג IgA (מחלת ברגר – Berger's disease)
זוהי הצורה השכיחה ביותר של גלומרולונפריטיס. התמונה הקלינית של מחלה זו מתאפיינת באירועים חוזרים של המטוריה המופיעה בסמוך לזיהום או לאחר מאמץ גופני ניכר
מחלות גלומרולריות תורשתיות המתבטאות בהמטוריה
תסמונת אלפורט
מחלה תורשתית המתבטאת בנפריטיס פרוגרסיבית, אשר מתחילה להתבטא בגילאי 5-20, ומלווה בחירשות ובהפרעות ראיה. המחלה קשורה בפגם בייצור collagen type 4. חלק מהמוטציות הן בתאחיזה ל-X, ואז הפגיעה היא בשרשרת מסוג 5 של קולגן 4, ואחרות הן אוטוזומליות ומאופיינות בפגיעה בשרשראות 3 או 4. מאחר שהשלשה השכיחה ביותר בממברנה הבזאלית היא 3-4-5, המחלה גורמת לפגיעה קשה במבנה הממברנה, המתפתחת עד לאי ספיקת כליות. ניתן לראות במיקרוסקופ קיומם של תאי קצף- foam cells. הפודוציטים נראים מעט יותר שטוחים, והשינוי המשמעותי הוא בעובי הממברנה- קיימים אזורים דקים ואזורים מעובים, והממברנה מקבלת מראה מפוצל.
מחלת thin membrane disease
מחלה תורשתית נוספת שגורמת להמטוריה- הממברנה נראית דקה לכל אורכה.
מחלת פברי- fabry's disease
מחלה תורשתית נדירה, בה ניתן לזהות משקעים שנוצרו על ידי הליזוזומים של התאים- zebra bodies. המחלה נובעת מחוסר באנזים 5 a-galactosidase: נאגר צרמיד (המחלה מועברת בתאחיזה ל- X). כתוצאה מכך מצטברים גליקוליפידים בליזוזומים, קיימת היצרות של העורקים וירידה בזרימת הדם לרקמות. הצטברות החומר גורמת בשלב ראשון להמטוריה ולפרוטאינוריה, לאחר מכן להפרעות בריכוז השתן, תסמונת פנקוני ובסופו של דבר אי ספיקת כליות. ישנה גם מעורבות של העור (כאבים קשים המאופיינים בתחושת "שריפה" בגפיים בעיקר), חוסר הזעה, שינויים בקרנית, מחלת לב איסכמית, אירועי שבץ, הפרעות פסיכולוגית ופסיכיאטריות.
התסמונת הנפרוטית
מוגדרת בדרך כלל על ידי פרוטאינוריה מסיבית, כאשר בשתן ניתן למצוא מעל ל-3.5 גרם של חלבון (ליממה ל-1.75מ'). התסמונת כוללת מגוון של תסמינים כגון: ירידה בריכוז החלבון בדם. בצקת פריפרית ומיימת – עקב הפרשת החלבונים המוגברת ובייחוד אלבומין, הלחץ האונקוטי בתוך כלי הדם יורד ולכן נוזלים עוברים מתוך כלי הדם אל הרקמה הבין תאית. לא כל מחלה תגרום לכל התסמינים.
מחלות טובולו-אינטרסטיציאליות
נמק חריף של האבוביות
ישנן שתי סיבות עיקריות הגורמות להיווצרות של נמק חריף של האבוביות:
מחסור בחמצן
ירידה בזרימת הדם לכליה יכולה לנבוע מסיבות שונות- דימום מסיבי, אי ספיקת לב וכו'.
הרעלה נפרוטוקסית
למשל כתוצאה משימוש בתרופות שונות, חומרי ניגוד להדמיה, מיוגלובין שמשתחרר כתוצאה מהרס של השריר והופך להיות טוקסי לכליות וכו'.
השינויים המורפולוגיים מתחלקים לשינויים הפיכים, שהם בצקת בתוך תאי האבובית, אובדן הפולאריות של התאים, והתנתקות התאים אל חלל האבובית. לאחר מכן יש תהליך של התאוששות- מתבטאת בהליכי שגשוג הכוללים ריבוי של מיטוזות (חלוקות תאים), ולעיתים ניתן לראות בתאים ואקולות (חללים ריקים). לאחר מכן מופיע המצב הלא הפיך- התאים מתים בסופו של דבר בתהליכי נמק ואפופטוזיס ונפרדים לחלוטין מהאבובית. ניתן לראות שינוי הידרופי- יש הצטברות של נוזלים בתוך התאים מסיבות שונות.
viral inclusions
בזיהומים ויראליים, אשר שכיחים בכליה במצבים של החלשת מערכת החיסון (למשל לאחר השתלות ולטיפול לדיכוי מערכת החיסון), יכולים להופיע בתאים inclusion bodies שונים- נגיף הפוליומה אשר במצב נורמלי נמצא באזור האגן, גורם לגרעין לגדול ולהפוך בזופילי יותר. נגיף האדנווירוס גורם להופעה של תאים פליאומורפיים וגדולים עם ציטופלסמה אאוזינופילית, ואילו נגיף הציטומגלווירוס גורם לתאים עם שני גרעינים בתוכם (במקום אחד).
מחלות אינטרסטיציאליות
מחלות של האינטרסטיציום יכולות להיות חריפות (ואז יאופיינו בבצקת ותסנין תאי) או כרוניות (מאופיינות בפיברוזיס, הסתיידויות). מחלות אלו לרוב נובעות ממחלות סיסטמיות שפגעו במערכת הטובולו אינטרסטיציאליות של הכליה (צינורות מאספות). הטובולי לא יהיו צמודים זה לזה- או כתוצאה מהצטברות של נוזלים או תסנין, או כתוצאה מנוכחות של פיברוזיס, הופעה של גרנולומות, גבישים ועוד.
המחלה הטובולו-אינטרסטיציאלית יכולה להיות כתוצאה ממחלה דלקתית אשר מגיעה דרך הדם, על ידי הרעלה של חומרי הרדמה, מחלות מטבוליות, קרינה, גידולים כגון מיאלומה, מחלות אימוניות ועוד, לרבות מחלה המגיעה מדרכי השתן- ascending pyelonephritis:
זהו זיהום בדרכי השתן שעלה אל הכליה- בצורה השכיחה ביותר הוא נגרם על ידי חיידק E. coli ואצל ילדים מדובר בבעיה כגון ריפלוקס של השתן בחזרה לכליה. בכל מקרה, התמונה המורפולוגית היא של מרווח בין הטובולי עם נמק טובולרי- הטובולי מורחבים וכאשר השינויים הופכים להיות כרוניים, ניתן לזהות מרווחים משמעותיים שמאופיינים בפיברוזיס והתעבות של הממברנה הבזאלית של הטובולי.
גידולי כליה
אדנומה קורטיקלית, אונקוציטומה, אדנומה מטה-נפרית, אנגיומיוליפומה, wilms' tumor (נפרובלסטומה), נפרומה מזו-בלסטית, clear cell sarcoma, rhabdoid tumor, קרצינומה של תאי הכליה.
שיגדון
צינית; בלועזית: גַאוּט (Gout), היא דלקת מפרקים כרונית הנובעת משיבוש מטבולי בגוף המתבטא בעלייה ברמת חומצת השתן בדם, מצב הקרוי "היפר-אוּריצֶמִיַה" (Hyperuricemia). הנזק לחולה נגרם כאשר לאורך שנים מצטברת חומצה זו במפרקים, ואז נוצרת שם דלקת המפרקים, או בכליות, שם היא יוצרת אבנים.
אי-ספיקת כליות חריפה
(Acute Renal Failure, ARF) או בשמה החדש יותר- פגיעה כלייתית חריפה (Acute Kidney Injury, AKI) היא מצב של אובדן מהיר של תפקוד הכליה. הסיבות לכך יכולות להיות רבות, כגון מחסור באספקת דם לכליה, הגורמת לנזק איסכמי לכליה, חשיפה לרעלנים שונים ופגיעות נוספות.
