אחת המערכות הגופניות שהמערכת האנדוקנבינואידית משפיעה עליהן היא המערכת האנדוקרינית.
מאמר משנת 2006 במגזין Endocrine Reviews בדק ומצא כי קולטני CB1 של המערכת האנדוקנבינואידית מבוטאים בהיפותלמוס ובבלוטת יותרת המוח (הפופיזה) אשר יחד הינן הציר המרכזי לפיקוח על כל המערכת האנדוקרינית. נוכחות קולטנים קנבינואידים כ- CB1 במערכת האנדוקרינית מוכיחה שיש לפיטוקנבינואידים ולקנבידיאול פוטנציאל רפואי כטיפול בהפרעות אנדוקריניות.
בנוסף לטיפול בהפרעה האנדוקרינית עצמה, עשוי הקנבידיאול לסייע בהקלה על תופעות לוואי רווחות בהפרעות אנדוקריניות:
– חרדה, לחץ וסטרס, מתח נפשי גבוה
– נדודי שינה, קנבידיאול מסוגל לסייע בהארכת שנת ה- REM
– בעיות תאבון
– שינויי מצב רוח
– הפרעות בחילוף חומרים
– CBD מתקן רמות קורטיזול בדם
חוסר תפקוד של המערכת האנדוקנבינואידית עלול לגרום להפרעות אנדוקריניות ולכן הוספת קנבידיאול יכולה להחזיר את המערכת האנדוקנבינואידית לאיזון ובכך גם לסייע בטיפול בבלוטות ההפרשה הפנימית לפעולה מאוזנת.
קישורים למחקרים בנושא:
Endocannabinoids in endocrine and related tumours
The effects of cannabinoids on the endocrine system
The role of the endocannabinoid system in the neuroendocrine regulation of energy balance
The emerging role of the endocannabinoid system in endocrine regulation and energy balance
Evidence for functional CB1 cannabinoid receptor expressed in the rat thyroid
מהי המערכת האנדוקרינית ומהם תפקידיה?
מערכת ההפרשה הפנימית היא אוסף של בלוטות בחלקי הגוף השונים שמייצרות ומפרישות הורמונים אל מחזור הדם. הורמונים הם שליחים כימיים שמיוצרים בבלוטות ההפרשה הפנימיות ומגיעים עם זרם הדם לאיברי-מטרה שונים בגוף. תפקידה של המערכת לשלוט בתהליכי זירוז, ויסות, גדילה וחילוף חומרים שמתקיימים באברי הגוף השונים. המערכת האנדוקרינית אחראית לפעולות כימיות שונות השומרות על הבריאות ועל הכושר הגופני באמצעות הפרשת הורמונים, החודרים לזרם הדם ומפקחים על פעולות חיוניות רבות. להבדיל מבלוטות האקסוקריניות, בלוטות המערכת האנדוקרינית אינן מחדירות את ההורמון באמצעות צינור, אלא משחררות את תוצרתן ישירות לזרם הדם. פעולתה של המערכת האנדוקרינית היא איטית ביחס לשאר מערכות בגוף (דוגמת מערכת העצבים), ופעולותיה יכולות להימשך דקות עד ימים (בניגוד למערכת העצבים למשל שפועלת באלפית שנייה).
יחד עם זאת פעולותיה יעילות לטווח ארוך יותר. פעולה ארוכה של הורמונים בהשוואה למוליכים עצביים, מאפשרת ויסות של תהליכים מתמשכים בגוף האדם והשפעה מתוכננת על אזורים גדולים. בלוטות מערכת האנדוקרינית מפוזרות במקומות שונים בגוף. ההורמונים המופרשים לזרם הדם נעים בגוף לעבר איברי-המטרה עליהם הם אמורים להשפיע, ולכן חלק מהבלוטות כלל אינן קרובות לאזור ההשפעה שלהן.
כל תא בגוף זקוק להורמונים מסוימים. הזיהוי של התאים על ידי ההורמונים מתבצע באמצעות קולטנים מיוחדים המבוטאים על פני קרומיות תאי המטרה. הורמונים אחדים חודרים לתוך התא, כדי לגרות שינויים מטבוליים. רוב הבלוטות האנדוקריניות מייצרות רק הורמון אחד, אך אחדות מהן מייצרות מספר הורמונים.
דוגמה לכך הן שתי בלוטות יותרת הכליה שכל אחת מהן נמצאת מעל כליה אחת, והן מורכבות אזורים שונים שכל אחד מהם מייצר הורמונים אחרים. מרכזי בלוטות אלו, הנקראים "הליבה", מייצרים אפינפרין ונור-אפינפרין (Adrenaline), השכבה שמעל הליבה מייצרת הורמוני מין, השכבה שמעליה מייצרת את הסטרואיד קורטיזול, והשכבה החיצונית שלהן מייצרת אלדוסטרון. ההורמונים המופרשים לתוך מערכת העיכול כדוגמת ההורמון גסטרין אינם חלק מן המערכת האנדוקרינית מכיוון שאברי העיכול פתוחים אל מחוץ לגוף.
השפעת ההורמונים על הגוף:
- ויסות ההרכב הכימי של הסביבה הפנימית.
- ויסות מטבוליזם (חילוף חומרים).
- ויסות פעילות שרירים חלקים, שריר הלב והפרשה מבלוטות.
- סיוע בשמירה על הומאוסטאזיס (סביבה פנימית קבועה).
- סיוע בפיקוח על מערכת החיסון.
- מעורבות בתהליך הגדילה וההתפתחות.
- מעורבות בתהליך הבסיסי של הרבייה.
CBD וטיפול במערכת ההפרשה הפנימית (אנדוקרינית):
כאמור, בשנים האחרונות נמצא במחקר המדעי כי קיימים קולטנים אנדוקנבינואידים בחלקים של המערכת האנדוקרינית, בהיפותלמוס, בהיפופיזה ובבלוטת המגן. קולטנים אלה מפקחים על שחרור הורמונים באזורים האלה. לקנבינואידים פנימיים וחיצוניים יש השפעה על שחרור הורמונים והם יכולים לתקן שיבושים, פעילות יתר או תת-פעילות של הבלוטות. משתמע מכך כי הקנבידיאול הוא בעל פוטנציאל לתקן הפרעות גופניות של המערכת האנדוקרינית.
הפרעות בלוטת התריס – תירואיד thyroid
עדויות אנקדוטליות מראות שקנבידיאול מצליח לטפל בתסמינים של הפרעות אנדוקריניות בייחוד בבלוטת המגן. במחקר, נמצאו קולטנים אנדוקנבינואידים בבלוטת המגן, והם מפקחים על שחרור ההורמונים T3 ו- T4 TRI iodo thyroxine ו- TETRA iodo thyroxide. התברר במחקר על עכברים כי אנדוקנבינואידים מצליחים להוריד את שחרור הורמוני בלוטת המגן ב- 30% במצבי פעילות יתר שלה.
CBD מפקח על שחרור הורמוני בלוטת המגן באמצעות השפעה ישירה על תאי עצבים בהיפותלמוס שמשחררים את ה- TRH- thyroid releasing hormone
קנבידיאול מסוגל להוריד הפרשת הורמוני בלוטת המגן כשהבלוטה בפעילות יתר ולהגביר את שחרור הורמוני הבלוטה כשהיא בתת פעילות.
thyroiditis – דלקת בבלוטת המגן – קנבידיאול מצליח לדכא דלקת בבלוטת המגן ולהחזיר אותה לפעילות תקינה.
קורטיזול
אחד התפקידים החשובים של המערכת האנדוקרינית היא פיקוח וויסות התגובה לעקה (סטרס). היא עושה זאת באמצעות הורמונים כמו אפינפרין וקורטיזול. המערכת האנדוקרינית גם מעורבת בחילוף חומרים בגוף, זיכרון ואפילו בהחלמה של פצעים. קורטיזול הוא הורמון החיוני להישרדות של האדם מאחר והוא האחראי להפעלת תגובת "הלחם או ברח". הגוף מייצר את ההורמון קורטיזול בבלוטת האדרנל (יותרת הכליה).
יחד עם זאת, רמות גבוהות של קורטיזול עלולות להיות בעייתיות ובעלות תופעות לוואי של השמנה, שינויים קיצוניים במצב הרוח ועלייה בחרדות.
מחקרים לאחרונה הראו כי CBD משפיע באופן ישיר על רמות ההורמונים בגוף.
זהו ממצא חשוב כאשר באים לטפל ברמות הקורטיזול בגוף והפחתת תסמינים של חרדה:
Endocannabinoid system participates in neuroendocrine control of homeostasis
אינסולין
אחד התפקידים החשובים של המערכת האנדוקרינית היא פיקוח על חילוף חומרים. את מהדרכים הרבות בהן היא עושה זאת היא בייצור הורמונים בלבלב. הורמונים אלה כוללים גלוקגון (glucagon) סומטוסטטין (somatostatin) ואינסולין (insulin). אינסולין הוא הורמון חשוב ביותר המסייע לגוף לספוג ולאחסן חומרי מזון. ללא אינסולין, גלוקוז מהצומח לא היה מסוגל לעבור ממחזור הדם אל תוך תאים בודדים בגופנו. חוסר איזון של אינסולין עלול להיות בעל השלכות קשות על הבריאות. מחסור באינסולין, לדוגמה, גורם לעלייה ברמות הסוכר בדם(hyperglycemia) , בעוד שעודף אינסולין בדם גורם לירידה ברמות הסוכר (hypoglycemia). אחת התופעות הרווחות הנגרמות מבעיות בייצור אינסולין היא מחלת הסוכרת.
מגוון רחב ומקיף של מחקרים נעשה על השפעתם של קנבינואידים על בעיות של חילוף חומרים ובפרט על הקשר בין קנבינואידים וסוכרת. חלק ממחקרים אלה מראים כי לקנבידיאול יש השפעה ישירה ומיטיבה על תפקוד הלבלב, בייחוד על ייצור האינסולין, רמות סוכר ועוד.
שאלות נפוצות בנושא CBD כטיפול טבעי בהפרעות אנדוקריניות
לפני כל טיפול ב- CBD להקלה בתסמינים של מחלות עצביות כרוניות יש להתייעץ עם הרופא המטפל. לפני רכישת מוצר CBD אנו ממליצים להתנסות בבוט ההתאמה האישית שיצרנו באתר. בתעשיית ה- CBD ישנם שני מוצרים עיקריים מוצרי פול ספקטרום ומוצרי CBD טהור. על ההבדלים בינהם אתם יכולים לקרוא בקישור: שמן פול ספקטרום או שמן טהור?
לא קיים היום מחקר המצביע בוודאות על צורת צריכה מסוימת של CBD שהיא בעלת עדיפות ודאית על פני אחרות למעט יוצאים מן הכלל. בשוק מוצרי ה- CBD ניתן למצוא כיום שמנים, תמציות (טינקטורות), קרמים, משחות, קפסולות ומכשירי אידוי. כל מוצר כזה ניתן למצוא בריכוזים שונים. אתם מוזמנים לנסות את בוט התאמת המוצר שלנו על מנת לברר במספר שאלות את ההתאמה שלכם למוצרים השונים או ליצור קשר איתנו בטלפון ו/או באימייל ואנו נענה בהקדם.
עד שנות ה- 30 של המאה ה- 20 שימש צמח הקנאביס ברפואה המודרנית לטיפול במגוון תסמינים ידועים. הפיכת צמח הקנאביס ל"סם מסוכן" בארצות הברית והאיסור על שימוש בו גרמו להפסקת המחקר בתחום למשך כ- 30 שנה נוספות כאשר פרופסור רפאל משולם חזר לחקור את הצמח. קיימים כיום מחקרים רבים על מנגנוני הפעולה של קנבינואידים בגוף האדם שבוצעו במעבדה ובבעלי חיים ומחקרים נוספים הם קליניים- בבני אדם. למרות כל התוצאות והתגליות המחקר בתחום עדיין בחיתוליו ונדרשים עוד הרבה משאבים על מנת להגיע לרמה משביעת רצון העונה על הסטנדרטים של עולם הרפואה הקונבנציונאלי. יחד עם זאת, השימוש הגובר של הציבור במוצרי CBD מעיד כי היתרונות הטמונים בטיפול באמצעות CBD עולים על החסרונות ומה שאנחנו רואים היום כ"טרנד לוהט" היה מתפתח באופן נורמלי ועקבי לאורך השנים אילו לא היה החרם על הקנאביס מתרחש.
בטיחות ותופעות לוואי – CBD נחשבת על ידי מיטב המומחים בעולם למולקולה בטוחה, מתונה ויעילה במיוחד אולם ישנם אוכלוסיות שצריכות להימנע מנטילת CBD.
ניתן לקרוא על כך בהרחבה בקישור: האם CBD מומלץ לכולם?
רוצים להתנסות בשמן CBD או מוצר אחר לטיפול בהפרעות אנדוקריניות כרוניות?
התייעצו עם הרופא המטפל האישי או המקצועי שלכם וקבלו ליווי והדרכה לאורך הדרך.
מרכיבי המערכת האנדוקרינית
היפותלמוס; hypothalamus תת הרמה
אזור במוח חולייתנים שנמצא בקדמת מוח הביניים, מתחת לתלמוס (מכאן שמו הנגזר מהשפה היוונית) ומעל לבלוטת יותרת המוח שאליה הוא מקושר באמצעות מערכת כלי דם ועצבים. ההיפותלמוס שולט במערכת האנדוקרינית ולכן שולט על ייצור שאר ההורמונים באמצעות שחרור גורמי שחרור הורמונים (releasing factors). שליטה זו חשובה במיוחד במצבי חירום, שבהם הגוף חייב לבצע מערך מסובך של תהליכים פיזיולוגיים (הידוע כ"תגובת הילחם או ברח"). בשל תפקיד זה מתואר ההיפותלמוס לעיתים כמרכז הדחק שבמוח.
בלוטת יותרת המוח pituitary gland או- היפופיזה (Hypophysis)
בלוטה קטנה היושבת בבסיס הגולגולת באוכף הטורקי (Sella Turcica). הבלוטה מחוברת אל ההיפותלמוס מעליה על ידי גבעול רקמה דק (Infundibulum). הבלוטה מחולקת לשתי אונות צמודות אנטומית אך נבדלות לחלוטין תפקודית: היפופיזה קדמית (אדנוהיפופיזה) והיפופיזה אחורית (נוירוהיפופיזה). בין שני החלקים נמצא החלק האמצעי (Pars Intermedia), חלק זה קטן מאוד באדם. ההיפופיזה היא איבר חיוני מאוד, תפקידה הוא בעיקר הפרשה אנדוקרינית (כלומר, הפרשה לדם במטרה לפעול על איברים מרוחקים) של הורמונים טרופיים (Tropic) באדנוהיפופיזה ושל ההורמון האנטי-דיורטי (ADH) בנוירוהיפופיזה. הורמוני ההיפופיזה הם כולם הורמונים פפטידיים.
בלוטת האצטרובל (Glandula pinealis) - pineal gland
בלוטת התריס -תירואיד thyroid (בלוטת המגן)
היא המפקחת על קצב חילוף החומרים ועל קצב הלב.
בלוטת מצד התריס
פאראתירואיד parathyroid ("יתרת בלוטת התריס")
משובצת בבלוטת התריס; היא מווסתת את כמויות הסידן והזרחן ומאזנות את הקלציטונין.
בלוטות יותרת הכליה
(בלוטות הטוחה או אדרנל) זו מחולקת לשני חלקים – הליבה והקליפה:
הקליפה מפרישה הורמונים קורטיקוסטרואידים בהם ההורמון קורטיזול המשפיע על חילוף החומרים ויחד עם הקורטיקוסטרון על המערכת החיסונית וכן מעט הורמונים אנדרוגנים. הבלוטה גם אחראית על ייצור הורמונים מינרלו-קורטיקואידים האחראים על איזון המינרלים בגוף, בהם האלדוסטרון הפועל על הכליות לספיגה חוזרת של יוני נתרן(Na+) ומים. כמו כן, הורמונים גלוקו-קורטיקואידים שהחשוב מבניהם הוא הקורטיזול שבין השאר מעודד עלייה ברמת הגלוקוז בדם, כדי לסייע לגוף במצבי דחק. הליבה גורמת להפרשה של אדרנלין ונוראדרנלין שהם מוליכים עצביים של מערכת העצבים הסימפתטית האחראית על המצב של "הלחם או ברח" (Fight or Flight) המגביר את קצב הלב ואת לחץ הדם.
לבלב – Pancreas
בלוטת התימוס – Thymus- הֶרֶת
הפרעות אנדוקריניות
אחת ההפרעות האנדוקריניות הרווחות היא הסוכרת, מצב שנגרם כשהלבלב לא מייצר רמות מספקות של ההורמון אינסולין. הפרעה אנדוקרינית רווחת אחרת היא תפקוד לקוי של בלוטת יותרת הכליה (אדרנל), שנגרמת כאשר הבלוטות משחררות מעט מידי קורטיזול ואלדוסטרון, מצב הגורם לעייפות כרונית.
הפרעות אנדוקריניות אחרות כוללות:
תסמונת קושינג (hyperadrenocorticism, Cushing's Syndrome)
הפרעה אנדוקרינית הנובעת מהפרשה מוגברת של קורטיקוסטרואידים מקליפת בלוטת יותרת הכליה. הרופא המנתח הארווי קושינג דיווח על התסמונת בשנת 1932. זוהי תסמונת נדירה יחסית, ושכיחותה שלה נעה בין 1-2:100,000 איש בשנה.
gigantism קומה גבוהה (ענקיוּת או ענקות)
מחלה נדירה המתבטאת בהפרשת יתר של הורמוני גדילה במהלך הילדות לפני סיום גדילת העצמות.
hyperthyroidism – יתר פעילות של בלוטת התריס.
מצב שבו יש יצור יתר של הורמון תירוקסין (T4) על ידי בלוטת התריס. תירוטוקסיקוזיס הוא מצב של ריכוז יתר של תירוקסין מסיבה כלשהי, וכולל בתוכו גם היפרתירואידיזם.
hypothyroidism – תת-פעילות של בלוטת התריס
מחלה בבני אדם ובעלי חיים הנגרמת מייצור לא מספיק של הורמונים המיוצרים על ידי בלוטת התריס.
Hypopituitarism
ירידה בהפרשה של אחד עד שמונה מההורמונים הפפטידיים אשר בדרך כלל מיוצרים בבלוטת יותרת המוח.
תסמונת השחלות הפוליציסטיות Polycystic ovary syndrome/disease, או PCOS
הפרעה האנדוקרינית השכיחה ביותר אצל נשים, אשר משפיעה על כ-5% עד 10% מהנשים בגיל הפריון (12-45 שנה), והיא אחת מהסיבות העיקריות הגורמת לבעיית פריון. התסמינים הקלאסיים של התסמונת כוללים השמנת יתר, אמנוריאה (חוסר וסת) או בעיות בביוץ, אקנה, ועודף בהורמוני מין זכריים (אנדרוגניים) המביאים לצמיחת שיער עודפת. התסמינים הללו שונים בין נשים באופן משמעותי במידת חומרתם. אם כי הסיבה ל-PCOS אינה ידועה, הרי שתנגודת לאינסולין, סוכרת והשמנה מקושרים באופן חזק לתסמונת זו.
