מחקר שנערך באוניברסיטת ייל מציע: תחושת הפחד שלנו היא מוטציה של המערכת האנדוקנבינואידית. מה אם מוטציה תורשתית (נפוצה יחסית) מגדירה את הדרך בה אנחנו מעבדים תחושות של פחד? זו הייתה השאלה שנקבעה על ידי קבוצת חוקרים באוניברסיטה: אם גרסה גנטית כלשהי של קולטן אנדוקנבינואידי אצל בני אדם מסוימים משמעותו שיותר "מאתגר" עבור המערכת שלהם לעבד תחושות פחד, ולפיכך לפתח במהירות תחושות חרדה, האם ניתן לאזן את הגרסה התורשתית הזאת בעזרת תוספים חיצוניים?
המחקר בו בחרו להתמקד אנשי אוניברסיטת ייל מתבסס על מאגר הולך וגדל של מחקרים על הקשר בין מנגנון הכחדת-הפחד, המערכת האנדוקנבינואידית שבגופנו, תפקידם של פיטוקנבינואידים המיוצרים בצמח הקנביס והיכולת שלהם לאזן בין שתי המערכות האלו (המחקר מסקרן כי הוא מחקר ראשון מזה זמן רב שבודק היתכנותה של השערה תיאורטית והוא לא בא "לרפא" או לבדוק "סגולות ריפוי" למחלה מסוימת).
מהו מנגנון הכחדת הפחד?
מנגנון הכחדת-פחד הוא מנגנון הסתגלות שיש לבני אדם על-מנת "שלא נתרוצץ כל היום תחת שמש בפחד תמידי". פחד היא תחושה/תגובה טבעית והכרחית. בני אדם מרגישים פחד כאשר הם נחשפים לאיום או לסיטואציה מאיימת. האיום יכול להיות פיזי, רגשי או לא-רציונאלי, אבל מה שלא היה הגורם לו, הפחד משרת אותנו על מנת שנוכל להתגונן מפני האיום. במקרים רבים, חוויות והתנסויות חדשות הן מאיימות בגלל שאינן מוכרות לנו עדיין. אם לא נתקלנו בהן בעבר כיצד עלינו לדעת למה לצפות, והאם עלינו להיות או להיות מודאגים מאיום זה? ככל שאנו מכירים יותר אנשים, מקומות, מצבים או חוויות, אנחנו נהיים יותר נינוחים איתם, ולומדים שהם אינם מהווים איום. ללמוד לא לפחד הוא השלב הראשון והמהותי של מנגנון הכחדת-הפחד והסתגלות לאיום הוא שלב נוסף והכרחי במנגנון הזה.
לעתים מנגנון הכחדת הפחד לא מתפקד כראוי
חוויה של טראומה או הפרעה פוסט-טראומתית עלולים להפריע ליכולת של האדם לעקוף "איומים" יומיומיים. כבר למעלה מ- 2 עשורים נמצא צמח הקנביס תחת מחקר מקיף בטיפול ב- PTSD בעזרת הפעלת המערכת האנדוקנבינואידית. מהמידע שהצטבר בתחום, התברר שהכחדת הפחד עלולה להיות קשה יותר במקרים של בני אדם עם מוטציה תורשתית נפוצה בקולטני CB1. (ההשערה הייתה עד כה שדווקא המולקולה הפסיכואקטיבית THC היא היעילה בשיכוך טראומה לאור תכונותיה "המערפלות" ומצב הרוח הטוב שנלווה לכך)
כיצד המערכת האנדוקנבינואידית קשורה לוויסות תחושות פחד?
המערכת האנדוקנבינואידית היא המנגנון הביולוגי האחראי לאיזון של מערכות הגוף השונות. כאשר האדם נתקל בגורם לחץ חיצוני או פנימי המביא את הגוף לחוסר איזון – המערכת האנדוקנבינואידית היא זאת שעובדת קשה על-מנת להחזירו לאיזון. למשל, היא יוצרת תגובה דלקתית לפציעות חבלות או זיהומים, היא מנהלת את תחושת הכאב על מנת להגן על איברים ופצעים עד שיחלימו.
היא עושה זאת באמצעות שליחים כימיים על מנת לשלוט ולהפעיל תגובות אלו דרך המערכת אנדוקנבינואידית שהקולטנים שלה מפוזרים באיברים שונים ורבים בגוף. בין שלל תפקידיה המערכת האנדוקנבינואידית אחראית גם על מנגנון הכחדת הפחד דרך שליטה על ניהול הזיכרון והלמידה. היום יודעים כי האזור במוח שאחראי על תחושות פחד, למידה ויצירת זיכרונות מכיל קולטנים קנבינואידים רבים. רבים באופן משמעותי בריכוזם מקולטני CB1 באזורים אחרים בגוף. במהלך חיינו, חלק זה שבמוח עוזר לנו לווסת ולשלוט בפחד על ידי למידה והיווצרות זיכרונות. כל פעם שאנו נתקלים בעכביש, אנחנו לומדים לאט שאין ממה לפחד.
תהליך זה הכרחי וחיוני במיוחד בזמן הילדות וגיל ההתבגרות, תקופה מהירה של התפתחות רגשית ומנטלית. כאשר המערכת האנדוקנבינואידית מאוזנת היא עוזרת למוח למנוע מפחד וחרדה להפוך לגורם שלילי קבוע בהשפעתו עלינו. כך לומדים, יוצרים זיכרונות ומפתחים מנגנון הכחדת פחד בריא ויעיל. אבל מה קורה אם המערכת האנדוקנבינואידית לא עושה את עבודתה?
כיצד המערכת האנדוקנבינואידית קשורה לוויסות תחושות פחד?
ועכשיו לתוצאות המחקר על מנגנון הכחדת-פחד, טראומה וגרסאות גנטיות מזעריות בקולטני המערכת האנדוקנבינואידית שנערך באוניברסיטת ייל ופורסמו בגיליון של Biological Psychiatry באוקטובר 2019:
המחקר קובע כי מוטציה תורשתית היא כנראה המונעת מהילדים שנבדקו לפתח מנגנון הכחדת-פחד בריא לעומת חשיפה לטראומה בעברם של הנבדקים – שלא השפיעה על מנגנון הכחדת הפחד. המחקר בדק 37 ילדים אשר חלקם נחשפו בעברם למקרי טראומה. החוקרים השתמשו בכלים של מציאות מדומה/רבודה כדי ללמוד על מנגנון הכחדת הפחד של הילדים, על תהליכי למידה ומנגנון ההיזכרות בזיכרונות למידה. בנוסף, החוקרים העריכו את הנבדקים להימצאות מוטציה תורשתית ספציפית בקולטני CB1. לחלק מהילדים היה את המוטציה ולחלק לא. במהלך המחקר שנערך במשך יומיים מצאו החוקרים שוני בין שתי קבוצות של ילדים ביחס למנגנון למידת-הכחדה ומנגנון זיכרון-הכחדה, בין אם היו ילדים שחוו טראומה בעברם ובין אם לא.
ממה מורכב מנגנון הכחדת-פחד?
"למידת-הכחדה" – הירידה ההדרגתית בתגובה למצב או לגירויים נתונים שמוצגים ללא אכיפה וכוח. במהלך האירוע המוצג, תגובה חדשה נלמדת על מנת להחליף את הקודמת. למשל, ייתכן ואדם יפחד בהתחלה מעכבישים אבל תחול ירידה הדרגתית בתגובתו השלילית לאיום לאחר שלמד שהוא מינימלי. "זיכרון-הכחדה" – היכולת לזכור את התגובה החדשה על גבי ובמקום התגובה הישנה הקודמת ללא הצורך לחזור בכל פעם לתגובה של המפגש הראשון.
כך יחוש האדם מחדש (אבל מלכתחילה) בנוח ליד עכבישים. במחקר נמצא כי ילדים שהיו בעלי מוטציה תורשתית בקולטני CB1 עמדו בפני קשיים גדולים ב"כיבוי" פחדים, למידת תגובות חיוביות והיזכרות בתגובה החדשה שנלמדה. החוקרים לא מצאו שינויים מדידים בין הילדים שסבלו מטראומה בעברם לאלו שלא. הכול "התנקז" למוטציה התורשתית בקולטני CB1.
מה משמעות הממצאים האלו להפרעות הקשורות בחרדה?
אם ילדים ו/או מבוגרים מבטאים רמות גבוהות של חרדה, זאת לא ברירה או בחירה. התוצאות של המחקר מניחות כי ייתכן והסיבה היא מוטציה תורשתית. ההנחה הנוכחית היא כי לטראומה יש תפקיד מרכזי וחשוב בהתפתחות של הפרעות חרדה, או פשוט בגלל רגישות-יתר של אנשים מסוימים למצבי איום. במקום הנחה זו, המחקר מציע כי אנשים עם הפרעות חרדה פוחדים וחרדים בגלל סיבה תורשתית.
אם יחזרו על המחקר של אוניברסיטת ייל בהיקף גדול בהרבה, ייתכן ונצטרך להגדיר מחדש את הדרך בה אנו חושבים על הפרעות חרדה כי במידה והפרעות חרדה קשורות קשר הדוק למוטציה תורשתית נפוצה של קולטני CB1 משמעות הדבר – שינוי כל הגישה הטיפולית להפרעה. פיטוקנבינואידים, אשר מחקים את פעולתם של האנדוקנבינואידים שאנו מפיקים בגופנו – אולי יהיו הדרך הטיפולית החדשה קדימה.
מעבר להוכחת התיאוריה על מוטציה תורשתית יידרשו החוקרים לחקור עוד. לדוגמה – כיצד קנבינואידים משפיעים על קולטני CB1 נורמליים בהשוואה לבעלי המוטציה התורשתית. חלק מהחוקרים בתחום מציעים כי CBD יוכל לעזור לאנשים לשכוח טראומה שחוו, ייתכן גם והמולקולה תעזור לאנשים הסובלים מחוסר תפקוד של המערכת האנדוקנבינואידית שעשויה להיות הבסיס לטראומה מתמשכת. חלק מתארים שבעתיד אחת מהאלטרנטיבות הטיפוליות תהיה "תרפיית קנבינואידים" – כל זאת לאחר מחקר נוסף.
הרעיון הוא שאם המערכת האנדוקנבינואידית של האדם לא מתפקדת אז אותו אדם לא מפיק מתוך עצמו את ה(אנדו)קנבינואידים הנדרשים על מנת להחזיר את הגוף לאיזון. או, שהגוף כן מייצר מספיק קנבינואידים אבל בגלל מוטציה לא-נורמלית של המערכת האנדוקנבינואידית עצמה, פעולתם של הקנבינואידים לא משפיעה על הגוף. ייתכן ובעתיד יתאפשר לעקוף את המצב הקיים על-ידי הוספת המולקולה שחסרה במוח – בזאת שיש בצמח.
חשוב לזכור!
זהו מחקר ניסיוני בלבד ורחוק היום כנראה עד לעריכת מחקר קליני רחב היקף. חלק גדול מהמושגים המקצועיים שמוזכרים במאמר ניתן למצוא בלינק.
כמו כן: אין ספק שאחת הסיבות המרכזיות בגללן בני-אדם מתנסים בטיפול עצמי ב- CBD היא חרדה, מתח נפשי גבוה ודיכאון. קשה להתווכח עם שוק אדיר שהולך ותופח מול העיניים. יחד עם זאת חשוב לעשות הפרדה בין המצבים ובמיוחד להפריד את מרכיב החרדה בעיקר כהיא המרכיב המרכזי. זה חשוב על-מנת לבחור מוצר נכון.
דבר נוסף, במוצרי CBD פול ספקטרום ישנה כמות מזערית של המולקולה הפסיכואקטיבית THC. מניסיון של הרבה תגובות חוזרות מציבור הצרכנים
נראה כי לאנשים הסובלים מחרדה גם כמות מזערית זו משפיעה ומורגשת, ולאו דווקא לטובה.
לכן היינו ממליצים תחילה להתנסות במוצרי CBD טהור (אייסולייטד).